קבלת ערעור על חומרת העונש שנגזר בשל מתן מקלט לפעיל ארגון "גדודי חללי אל-אקצא"

המערער, ראאד יוסף אחמד סנאכרה, יליד 1973 ממחנה הפליטים בלאטה, הורשע על פי הודאתו בכל המיוחס לו בכתב האישום. כתב אישום זה ייחס למערער עבירה שעניינה מתן מקלט לפעיל ארגון "גדודי חללי אל-אקצא", עבירה על פי ובהתאם לסעיף 57 לצו בדבר הוראות בטחון.  כעולה מכתב האישום, התבקש המערער, לגייס בירדן עבור פעיל הארגון סך של 5,000 דינר ולהפקידם בידו שעה שיחזור לאזור. 

משהורשע  כאמור, הניחו הצדדים בפני ביהמ"ש הסדר טיעון אשר במסגרתו עתרו במשותף, לעונש של מאסר בפועל כימי מעצרו של המערער, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 3,000 ש"ח. להבהיר, כי אותה עת היה המערער כבר משוחרר תקופה ארוכה, ובהודאתו זו ביקש לסיים את עניינו בביהמ"ש ולפתוח בפרק חדש.

ביהמ"ש עיין במה שהונח לפניו והחליט בסופו של יום לדחות את הסדר הטיעון ותוך כדי חריגה ממנו, פסק כי יתערב באופן משמעותי במידת הקנס שביקשו הצדדים לעונש ואף יחמיר ברכיב המאסר המותנה.

בהגיעו לכלל החלטה זו, ציין ביהמ"ש קמא כדלהלן: " יש לזכור שמדובר בניסיון לסייע למבוקש בכיר. כמו כן, מדובר בניסיון להעביר סכום כסף שמקורו מחוץ לאזור ויעדו האזור. עוד יש לציין שמדובר בסכום לא מבוטל של 5,000 דינר, כאשר אף הנאשם סבר תחילה שמדובר בסכום גבוה, אך בסופו של דבר, הסכים לבצע את אשר הוטל עליו."

בטיעוניהם לפני, שבו הצדדים והדגישו כי הם עומדים מאחורי ההסדר אותו הציגו בפני ביהמ"ש קמא וביקשו לכבדו. ייתכן, כי ברגיל היה המקום להחמיר עם המערער, אולם משמדובר במשוחרר, אשר הודעתו זו חסכה מזמנו של ביהמ"ש, הרי שהיה המקום לקבל את ההסדר ולא להכביד עם המערער.

לאחר ששמעתי את הבקשה, השתכנעתי כי נכון לעשות כן ולפסוק למערער כפי שהיה הסדר הטיעון מלכתחילה. השתכנעתי, כי הצדדים ביטאו נכונה את נסיבותיה של העבירה אל מול נסיבותיו של המערער. אומנם, מדובר בעונש שאינו עולה בקנה אחד עם רמת הענישה הנהוגה בסוג זה של עבירות, ברם, מדובר בנסיבות חריגות, בהודאה של מי שכבר שוחרר כאשר אין כל כוונה להחזירו לבין כותלי הכלא.

בנסיבות אלו ההחמרה שראה ביהמ"ש להחמיר על המערער, הינה שלא לצורך ואין בה כדי לתרום לא לכאן ולא לכאן. אין בה לשמש רמת ענישה בסוג דומה של אירועים ואין בה כדי להביא להרתעה משמעותית יותר למערער. מאידך, וודאי שאין בענישה זו משום עידוד משוחררים להודות בכתב האישום ובוודאי שלא יהיה בכך כדי לצמצם את מצבת תיקי ביהמ"ש העומדים לדיון.

משכך, אני גוזר למערער, תחת רכיב הקנס אשר נגזר בבימ"ש קמא, קנס בסך 3,000 ש"ח. המערער הפקיד כבר בעבר ערבות כספית בסך 6,000 ש"ח באמצעות קבלה מספר 103148, ועל כן יש להחזיר למערער סכך של 3,000 ש"ח.

ניתן היום, 5 בפברואר 2008, כ"ט בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: